למה זה כל כך מפחיד לנסות דברים חדשים?

תמיד מדברים על כמה שדברים חדשים זה מרגיש. "חדש" זה התחלה, זה שינוי, זה משהו זר שלא היה קודם. אבל באמת, חדש הוא גם דיי מפחיד. לפעמים אפילו יותר ממה שאנחנו מוכנים להודות.

הפחד מדברים חדשים מתחיל בזה שאנחנו מאבדים שליטה. כשאנחנו עושים משהו שמוכר לנו אנחנו יודעים פחות או יותר איך זה ילך וזה מרגיש יותר יציב ובטוח. אנחנו יודעים מה להגיד, איך להתנהג, ואיפה הגבולות שלנו. אבל ברגע שמשהו חדש נכנס לתמונה, הכל נהיה לא ברור. אנחנו לא יודעים אם נצליח, אם נכשל, או איך אחרים יגיבו. אנחנו שונאים חוסר וודאות ותמיד מעדיפים להימנע ממנה.

יש גם את הפחד מטעיות. דברים חדשים כמעט תמיד מגיעים עם טעויות, גמגומים, ורגעים מביכים. וזה קשה, במיוחד בעולם שבו נראה שכולם מסביבינו מסתדרים מציון. אנחנו רואים רק את התוצאה הסופית, מי שטוב בספורט, מי שמצליח בלימודים, מי שנראה בטוח בעצמו… אנחנו לא רואים את כל הפעמים שטעו, ויתרו, או פחדו בדיוק כמונו. אז כשאנחנו מתחילים משהו חדש, קל להרגיש שאנחנן היחידם שלא יודעים מה אנחנו עושים.

פחד נוסף הוא גם לגלות משהו חדש על עצמינו. אולי נגלה שאנחנו פחות טובים ממה שחשבנו או כיווינו, או להפך, שאנחנו מסוגלים ליותר. שני האפשרויות האלה יכלות להיות מלחיצות. שנוי, גם כשהוא לטובה, מערער את מה שהתרגלנו אליו.

אבל בסוף דברים חדשים זה חשוב, אי אפשר לגדול בילדיהם. כל דבר שאנחנו יודעים לעשות היום, פעם לא ידענו. כל זה לא "בא לי טבעי", היה פעם "אין לי מושג מאיפה להתחיל". הפחד לא אומר שאנחנו עושים משהו לא נכון, אלא שאנחנו עושים משהו שלא עשינו קודם.

אז כן, לנסות דברים חדשים זה מפחיד, וזה בסדר לפחד. השאלה האמיתית היא לא איך להפסיק לפחד, אלא מה אנחנו עושים למרות הפחד.