פרידה

"אַךְ לְעוֹלָם לֹא בָּאתָ עִם עֶרֶב - יָשַׁבְתִּי בְּאַדֶּרֶת כּוֹכָבִים.

[...] אִם דָּפְקוּ עַל בֵּיתִי זֶה הָיָה לִבִּי שֶׁלִּי." (מתוך "פרידה" / אלזה לסקר-שילר).

 

פרידה והתחלה הם הפכים משלימים שלעיתים קרובות באים יחדיו. סוף הוא תמיד התחלה של דבר אחר; סוף התיכון הוא התחלה של החיים הבוגרים מחוץ למערכת החינוך. בשירה של אלזה לסקר-שילר, הדוברת נפרדת מן הפנטזיה שבמוחה לפיה יבוא האהוב שאליו היא מחכה. השיר נפתח במילת הניגוד ״אך״, שבדרך כלל מופיעה באמצע משפט כדי להלום אמירה קודמת. אולם כאן, המילה נוגדת את מחשבותיה הפנימיות של הדוברת ומבטאת השלמה עם מציאות שאינה תואמת את הפנטזיה.

כמה מחשבות אנו חווים ביום, ונפרדים מהמציאות שהן היו יכולות להביא לנו? על כמה רגעים שלא התגשמו- מצאנו את עצמנו מתאבלים?

המילה "פרידה" טעונה ובעלת קונוטציה שלילית עבורי. אני שונאת להיפרד, ואני בוכה בכל סוף - גם אם הוא טוב - כי המחשבה שמשהו נגמר מפחידה אותי. מי הבטיח לי מה יחכה בצד השני?

אבל פרידה היא גם תמהיל של עצב ופחד יחד עם התחדשות, תקווה והתחלה. כמה דברים בחיים שלנו היינו שמחים להתחיל מחדש? לשנות? להיפרד מהם…

אומרים שמרגעים כאובים ניתן רק לעלות. פרידה היא אמנם רגע של התייתמות ממציאות מוכרת, אבל אפשר גם לראות בה רגע של צמיחה והתחלה של מציאות חדשה

וטובה יותר.

----------------------------------------------------------------

קוראי וקוראות "עלון אלון" היקרים,

כאן אני, שירלי בר, נפרדת מכם (לרגל סיום לימודיי בכיתה י"ב). אני מסיימת את תפקידי כעורכת ומקימת העיתון בשנתיים האחרונות, ומבקשת להודות:

תודה למנהלת תיכון "אלון", אנדי קליסקי, על התמיכה והאמונה בעיתון; לגלית ברזם, הרכזת החברתית, על הליווי והעזרה לאורך כל התהליך; ולצליל אייד, מורה לספרות, על הליווי הלשוני והעריכה.

ובעיקר, תודה לכם הקוראים.ות, על שלקחתם ולו דקה מיומכם, התנתקתם מהמציאות היומיומית שלכם ונכנסתם למציאות אחרת, כזו המסופרת דרך עיני הכתבים.ות של העיתון. אני מקווה שהעיתון הצליח להעשיר, להצחיק ולרגש אתכם במהלך שנתיים לא פשוטות אלה.

וכפי שכתבתי עד כה, זו אינה פרידה אלא רק התחלה של תקופה אחרת; מילאן ביילין, תלמידת שכבת י"א, תיקח מעתה את הפיקוד על העיתון, ואני אהיה שם מרחוק, זמינה לכל עזרה.

תודה לכם שנתתם לחלום לא רק להתגשם, אלא גם להיקרא.

שלכם.ן, שירלי בר.