%20-%20mia%20herstein%20(1)_edited.png)
מה קורה לאוכל שזורקים?
- שכבת י I בן זמיר
- Jan 31
- 3 min read
Updated: Feb 4
בתקופה האחרונה אנו נתקלים בפרסומים המעוררים דיון ציבורי בנושא היקף המזון המושלך בישראל.
במאמר זה ננסה להסביר במה דברים אמורים. נקדים ונציין כי בישראל מושלכים מדי שנה לפסולת
מיליוני טונות של מזון. מדובר במזון בשווי המוערך במיליארדי שקלים בכל שנה. מחד, הדבר יוצר בעיה
סביבתית בשל הצורך לתת מענה לפינוי ולטיפול בפסולת. מאידך, מדובר בבעיה כלכלית וחברתית
משמעותית. נפתח ונסביר איך הולך לאיבוד כל כך הרבה מזון, נמשיך ונפרט איך הגענו למצב הזה
ונסכם את התובנות.
.
איך הולך לאיבוד כל כך הרבה מזון? ראשית, צריך להבין כי לא מדובר רק באדם המשליך לפח מזון
מביתו. הבעיה מורכבת יותר ומתייחסת לכל שרשרת האספקה. שרשרת האספקה היא כל אותם
השלבים שהמזון עובר, ממי שמייצר אותו ועד לצרכן הסופי; נרחיב בסוגיה זו בהמשך הדברים.
היקף הבעיה במספרים: בשנת 2023, נאמדה כמות המזון המושלך ב-2.6 מיליון טונות. מדובר במזון
בשווי 24.3 מיליארד שקלים. מעריכים כי מתוך כמות זו, כ-1.2 מיליון טונות הם מזון ראוי למאכל
שאפשר היה להציל. מדובר במזון בשווי 8.6 מיליארד שקל. צריך לזכור כי מעבר לעלות המזון עצמו,
מזון שהופך לפסולת מחייב השקעה נוספת לצורך הטיפול בו. מדובר בנזק כלכלי נוסף של כ-3.42
מיליארד שקלים בשנה. נוסיף כי שליש מהפסולת הביתית בישראל היא פסולת מזון. לנושא השפעה
סביבתית לא מבוטלת: היא אחראית לכ-6% מפליטת גזי החממה במדינה.
מצד אחד, אנחנו מבינים כי 1.2 מיליון טונות של מזון הופכים לפסולת - על אף שהם ראויים למאכל. מצד
שני, קיים בישראל חוסר ביטחון תזונתי. נכון לשנת 2023, כ-1.5 מיליון תושבים (כ-485 אלף משקי בית)
חיו בתנאי אי-ביטחון תזונתי. מצב זה גורם לבעיות בריאותיות בקרב ציבור לא מבוטל. מעריכים כי
העלות שנופלת על מערכת הבריאות עקב כך עומדת על 5.8 מיליארד שקלים מדי שנה. עלות זו
ממחישה עוד יותר את המשמעות הכלכלית של הבעיה.
איך הגענו למצב הזה ולמה זה קורה? ארבעה גורמים עיקריים לאובדן המזון
1. החקלאי.ת: לא כל מה שהחקלאי מגדל מוצא את דרכו להמשך שרשרת המזון. למשל, לעיתים
לא ניתן לקטוף את הגידולים בגלל מחסור בכוח אדם. ייתכן מצב של עודף תוצרת חקלאית שאין
לה דורש. כמו כן, ייתכן שנוצרים תנאים שבגללם לא ניתן לקטוף את היבול, כגון מלחמה, מגפה
או מחסור בידיים עובדות. ייתכנו גם משברים ושיבושים ביכולת השינוע של התוצרת החקלאית.
2. המשווק.ת והקמעונאי.ת: מדובר במזון שיש לו חיי מדף קצובים. לכן, נוצר מצב שבו המשווק
אינו מצליח למכור את הסחורה לפני תאריך התפוגה שלה.
3. ההתנהגות שלנו, הצרכנים והצרכניות: כשאנו הולכים לחנות, לא תמיד אנו רוכשים את מה
שאנחנו צריכים, הן מבחינת המגוון והן מבחינת הכמות. בגלל שאנחנו לא מתכננים נכון את
הקניות שלנו, גם אצלנו עשוי להיווצר מצב שהמזון הופך לפג תוקף ואנו משליכים אותו לאשפה.
לא תמיד אנו מודעים לכך.
4. שינויים במחירי המזון: קשה לחזות מה יהיו דפוסי הצריכה של הצרכנים. מובן שהצרכן רגיש
למחיר; אם מחיר המוצר עולה, סביר להניח כי פחות לקוחות ירכשו אותו, וייתכן מצב שהלקוח
יוותר על הרכישה.
בעולם אידיאלי, היה ניתן לתכנן מצב שבו משלב הגידול, הקטיף והשיווק ועד לצרכן הסופי – מייצרים
בדיוק את מה שנצרך. יש מי שטוען כי הבעיות מתחילות בתכנון (כמה ואיזה מזון צריך), וממשיכות
בקושי לחזות את הרגלי הצריכה של הציבור. יתר על כן, משנוצר עודף מזון, אין מנגנונים יעילים מספיק
כדי להציל אותו, להפנות אותו למי שזקוק לו ולהקל את הנטל מכולנו.
אז צריך להיות מוטרדים? בהחלט כן עכשיו אנחנו מבינים כי היקף המזון המושלך בישראל באמת צריך
להטריד אותנו. הדבר גורם נזק כלכלי לכל אחד ואחת מאיתנו. המזון שמוצא את דרכו לפסולת פוגע
בסביבה ובמשאבי הטבע שלנו. הדבר מחריף את הבעיות החברתיות במדינה ובפרט משפיע על אותו
ציבור לא מבוטל הסובל מחוסר ביטחון תזונתי. הדיון בפתרונות המוצעים חורג ממסגרת הדברים כאן;
ייתכן שנכתוב עליו בהמשך. למתעניינים אנו מביאים רשימת מקורות לקריאה נוספת, המפנה בין השאר
לכיווני הפעולה של המשרד להגנת הסביבה והכנסת.
מקורות לקריאה נוספת
כמעט רבע טריליון שקל של אבדן מזון בעשור האחרון – המשרד להגנת הסביבה הציג תכנית לצמצום
האבדן ב-25% עד 2050 אך היא עדיין לא תוקצבה
דוח לקט ישראל ו-BDO: המלחמה הגדילה את היקף אובדן המזון בישראל ב-1.6 מיליארד שקלים
נוספים המתגלגלים לכיסו של הציבור המשרד להגנת הסביבה
כ-23 מיליארד ₪ בשנה מתבזבזים: הדוח השנתי של לקט ישראל חושף את היקף אובדן המזון השנתי
בישראל המשרד להגנת הסביבה
אובדן מזון – ויקיפדיה
%D7%96%D7%95%D7%9F
משפחה ממוצעת בישראל צפויה לזרוק מזון בשווי של כ-600₪ בתקופת החג | חדשות מעריב
בלי שנרגיש: כ-400 שקלים נעלמים לנו מהבית מדי חודש | מעריב
2.6 מיליון טון בשנה נזרק לפח: האובדן העצום של המזון בישראל בדרך לצמצום דרמטי? | ישראל היום
יותר מ-200 מיליארד שקלים נזרקו לפח: נתוני בזבוז המזון בישראל נחשפים | ישראל היום
המחיר של בזבוז מזון: 20.3 מיליארד שקל נזרקו לפח ב-2019
אובדן המזון פחת משמעותית אבל העלות שלו זינקה
Comments