התחלה מזווית זוגית (אבל גם חברתית)

הגיליון הזה מדבר על התחלות. יש המון זוויות שאפשר לדבר על התחלה ואני, כיועץ, בחרתי לדבר על המסע הזוגי. 

כל חיינו, עד ההתאהבות הראשונה אנחנו קצת עם משפחה, קצת עם חברים ולפעמים קצת לבד. 

ואז זה קורה. פתאום מגיעה הזוגיות הראשונה ואנחנו יוצאים למסע מרגש בין התלהבות לחששות.

הזוגיות הראשונה בגיל ההתבגרות היא חוויה עוצמתית ומורכבת, שמשאירה חותם עמוק על זהותנו. היא מלווה בהתלבטויות רבות, רגשות סותרים, ורצון עז לגלות את העולם הזוגי.

החלטתי לכתוב קצת על הסיטואציה הזו, ואשתמש בסיפור הבא: 

עומר היה נער כבן 16, שגר בעיר קטנה מוקפת בטבע. הוא היה יליד קיץ, מלא בשמחת חיים ושאיפות גדולות. עומר היה תלמיד מצטיין בבית הספר, אך מעבר לבחינות וציונים, הוא חיפש את המקום שלו בתור נער צעיר. הוא היה מוקף בחברים טובים, אך תמיד הרגיש שהקשרים הללו לא מספקים את התמיכה האמיתית שהוא חיפש.

יום אחד, במהלך ישיבה עם חבריו בבית קפה מקומי, עומר פגש את נועה. היא הייתה חדשה בעיר, עם חיוך מדבק ועיניים מבריקות. עומר ונועה נתקלו זה בזו והחלו לדבר. נועה דיברה על סגנון חיים חופשי, על אמנות ועל דברים אחרים שהדליקו בעומר את הלהבה הפנימית שלו. הוא הרגיש שהוא מתאהב בה מיידית, אך בתוך תוכו, הוא חש פחד.

לילה אחרי לילה, עומר ונועה התחילו להתכתב. הם צחקו, שוחחו על חלומות, ועומר הרגיש חיבור עז שלא היה לו כמותו. אבל ככל שהקשרים ביניהם התהדקו, כך גם התחזקו הקונפליקטים בעומר. החברים שלו לא הסכימו עם ההחלטה שלו להתקרב לנועה. הם טוענים שהיא "שונה", שהיא לא מתאימה לו, ושהוא מתרחק מהם בגללה. שהוא כבר לא מבלה איתם כמו פעם והראש שלו כל הזמן ב"איפה היא ומה היא עושה". 

האם עליו להקשיב לקול הפנימי שלו ולשמור על הקשר עם נועה, או שעליו להיכנע ללחץ החברתי ולהתנתק ממנה? הוא החל להרגיש שהזהות שלו מתערערת - האם הוא עומר החבר, או עומר הבן זוג?

מרוב תסכול, עומר החליט לפנות ליועץ השכבה שלו, אימרי. עומר נכנס לחדרו של אימרי, עם לב כבד ומחשבות מעורבות. "אני לא יודע מה לעשות," הוא התחיל, "אני לא מפסיק לחשוב על נועה, אבל החברים שלי לא מקבלים את זה. אני מרגיש שאני מאבד את הזהות שלי."

אימרי הקשיב בקשב רב. "עומר," הוא אמר, "זה נורמלי להרגיש כך בגיל שלך. אתה לא הראשון ולא האחרון שעומד בפני דילמה כזו. מה שחשוב הוא להבין מי אתה ומה אתה רוצה." הוא המשיך להסביר, "תחשוב על מה עושה אותך שמח. האם זה להיות עם נועה? או להרגיש מקובל על ידי החברים שלך?"

עומר שתק רגע, מנסה לעבד את דבריו. "אני רוצה להיות עם נועה," הוא אמר בסוף.

"מעולה," אימרי חייך. "עכשיו, תראה את העניין הזה בצורה שונה. אתה לא חייב לבחור באחת מהאפשרויות הללו. תוכל להיות נאמן לעצמך ולשמור על הקשרים שלך. אם החברים שלך באמת חשובים לך, הם בסופו של דבר יבינו אותך ותזכור שאתה מתחיל משהו חדש שעוד אף פעם לא חווית. זו החברה הראשונה שלך וכמו כל התחלה- לוקח זמן למצוא את האיזון בין המצב הישן לחדש וכאן חשוב למצוא את האיזון בין החברים לבת הזוג שלך. תן לעצמך זמן."

"מה כדאי לי לעשות?" הוא שאל.

"נסה לדבר עם החברים שלך בכנות," ייעץ אימרי. "שתף אותם ברגשות שלך, הסבר להם למה נועה חשובה לך. אנחנו לא יודעים מה עובר להם במחשבות אבל פתיחות שלך יכולה לשנות את התמונה."

במהלך חגיגת יום הולדתו ה 16, עומר נזכר בשיחות עם אימרי. הוא עמד מול כולם והרגיש בילבול גדול ומועקה שלא הצליח להיפתר ממנה. האם הוא צריך לבחור בין חברים למישהו שהוא רוצה להיות איתו? בזמן שהחברים ציפו ממנו להצטלם ולהשתעשע, עומר ביקש מנועה להצטרף אליו. היא הגיעה עם חיוך, ובאותו רגע, עומר הבין שהוא לא יכול להסתיר את רגשותיו יותר.

בשלב מסוים הוא אסף את חבריו ואמר: "נועה היא מי שאני רוצה להיות איתה. אני יודע שזה מוזר שפתאום אני איתה הרבה אבל זה כי אנחנו מתחילים קשר וזה לוקח לי זמן לאזן את הזמנים שלי.. אם אתם לא מקבלים את זה, אני מצטער, אבל אני לא יכול עם הפרצופים שלכם יותר." החברים נדהמו, והסיטואציה הפכה להיות מביכה לכולם. "אני מבין שזה יכול להיות קשה להבין, אבל אני מקווה שתתנו לזה הזדמנות," הוא הוסיף, וזכר את העצה של אימרי.

בהתחלה זה היה לא קל, אבל עם הזמן חלק מהחברים ניסו להבין אותו. הוא גילה שהכנות שלו עזרה לבנות גשרים, ולא לשרוף אותם.

כעבור כמה שבועות, הוא חווה את החיזוק מהמעגל החברתי שלו, והבין שהזהות שלו לא תלויה באחרים, אלא במה שהוא עצמו בונה. ועכשיו, הוא לא רק נער מאוהב, אלא גם נער שמכיר את עצמו, את החזון שלו ואת החלומות שלו ולהרגיש חופשי להיות מי שהוא.

אנחנו כבר יודעים שהתאהבות החדשה היא כמו סערה גדולה שמטלטלת כל חלק בעצמנו. פתאום אנחנו מגלים רגשות חזקים של אושר, אנחנו מוצאים את עצמנו מתרחקים מחברים כי הזוגיות הופכת לעיקר הזמן שלנו. אנחנו רוצים לשמור על הקיים, לאזן בין החברים לבין הזוגיות החדשה שנרקמת אבל לפעמים זה מורכב מדיי, כי הדחף הראשוני להיות כל זמן פנוי שיש לי עם האהבה החדשה, מתגבר על הרציונל לאיזון.

האתגר בתקופה הזו וברגעים האלו של ההנאה והריחוף הוא להתמסר לזוגיות בלי לשכוח את הזהות שלנו. הרצון לשמור על התחושות והרגשות החיוביים האלו מצריך מאיתנו תחזוקה ולפעמים קצת ויתור על עצמנו וצריך לדעת מתי זה הופך להיות יותר מדיי. מצד שני אם אני מתעקש לשמור רק על עצמי בלי לוותר או להתפשר עלול לגרום לריחוק גדול מדיי שמביא לתחושות ניכור וחוסר ביטחון בקשר הזוגי. 

צריך לזכור שכל זוג מתקדם ומתנהל בדרך שלו. אין נוסחה אחת נכונה לקשר. הסביבה שלנו יכולה להיות מלחיצה או מרגיעה וכדאי לשים לב שאין טעם להשוות ולהתקדם בקצב שלא מתאים לנו באופן אישי. לוקח זמן לבנות אמון זה בזה וגם לסמוך על עצמנו בתוך הסיטואציה- שנדע לאזן את הכניסה למרחב החדש שלנו יחד עם שמירה על הישן. 

אז איך עושים את זה? קודם כל תקשורת פתוחה. דברו עם בן הזוג שלכם על הרגשות שלכם, על הציפיות שלכם, ועל החששות שלכם. זכרו לתת אחד לשני את המקום. כל אחד צריך את המרחב האישי שלו ומיצאו זמן של "יחד". אל תשכחו את החברים, את המשפחה, ואת הפעילויות שאתם אוהבים. היו סבלניים: זוגיות היא מסע, ולא יעד. והכי חשוב, ממש כמו עומר, אל תפחדו לבקש עזרה: אם אתם מתקשים להתמודד עם הקשיים, אל תהססו לפנות לאדם מבוגר שאתם סומכים עליו, או למטפל.

ולסיכום:

הזוגיות הראשונה היא חוויה ייחודית ומלאת אתגרים. חשוב לזכור שהכל בסדר, גם אם לא הכל מושלם. תיהנו מהמסע, תלמדו מהטעויות, ותמשיכו לגדול ולהתפתח.