השינויים והתמורות בפיתוח הטכנולוגי הובילו את תחום החלל מהתעשייה המדינית אל התעשייה הפרטית - הכירו את רמון ספייס
*רוב המידע על הכתבה מובא מכתבה של כלכליסט על רמון ספייס https://www.calcalist.co.il/calcalistech/article/skftjpahc
רמון ספייס, דורגה במקום השלישי בדירוג "50 הסטארט אפים של 'כלכליסט'" וחברה זו היא אחת הבודדות בעולם שמכוונת לכיוון המסחרי בחלל.
הסיפור של החברה מתחיל ב2002 כאשר במשרד הביטחון הוחלט לעודד - משיקולים אסטרטגיים - פיתוח של רכיבי מחשוב ישראליים, זאת כחלק מתוכנית החלל הישראלית. פרופסור רן גינוסר מהטכניון, הנחשב למומחה בעל שם עולמי בתחום השבבים, נבחר למשימה שלשמה הוקמה החברה.
החשיבה על משימה זו נבעה מכך שלמרות שתחום החלל מלא בכוח טכנולוגי ובשימוש רב בו, בחלל עצמו אין מחשבים בפועל, לפחות לא כאלה עם מעבדים שמאפשרים ביצוע פעולות מורכבות. המחסור במחשוב בחלל קיים בגלל הקרינה בחלל המשבשת את פעילותם של רכיבים אלקטרוניים שפשוט מפסיקים לעבוד.
חוסר זה גורם לחסרונות רבים בשיטת התפקוד העכשווית: עד היום כל פעילות שדורשת מחשב מתקדם בחלל נעשית על הקרקע, ואילו בחלל עצמו מתקבלים רק התוצרים. כאשר חללית או לווין נמצאים בחלל, הם רק אוספים נתונים וכמעט ולא מבצעים פעולות. ביצוע פעולות בסביבת החלל יכול לתרום רבות לפעילות בני האדם שם. חסרון נוסף הוא המגבלה על שידור הנתונים מהחלל בזמן אמת. ניתן לשדר רק כאשר לווין חולף על פני תחנת קליטה, וזה קורה רק אחת לפרק זמן. בגלל החסרונות המשמעותיים הללו התעורר צורך למחשבים בחלל עם מעבדים שכן מאפשרים ביצוע פעולות מורכבות, וזו המשימה שלקחה עליה החברה "רמון ספייס".
בשנתיים הראשונות גינוסר עבד בעיקר על היתכנות הפרויקט. ב2004 הוא רשם את החברה כחברה עסקית, והחליט לקרוא לה על שם אילן רמון – האסטרונאוט הישראלי הראשון שנהרג עם המעבורת בקולומביה. באותה התקופה מהות הפעילות של רמון ספייס הייתה מחקרית בלבד, בעודה רושמת מכירות לא גדולות, רובן לתעשייה האווירית ולגורמים ביטחוניים בישראל.
אבל אז החלה המהפכה בתחום החלל. אילון מאסק, ג'ף בזוס, וריצ'רד ברנסון החליטו לשגר חללית משל עצמם לחלל, ובכך הפכו את תחום החלל לנחלתם של הכלל, שבה כולם יכלו לחקור, ולגלות את החלל בעצמם. כמו כן אחרי עשורים רבים שבהם תחום החלל שימש כמעין הצגת היוקרה של ממשלות שונות וזרם בתחום בעיקר כסף ממשלתי, התחיל לזרום כסף פרטי לתעשיית החלל והוא אף התחיל להחליף את הכסף הממשלתי, שהלך והצטמצם, וכך גרם לתעשיית החלל להיות כללית יותר, שיתופית יותר, ומסחרית יותר- מבחינת מוכרי מחשובי החלל.
כך פתאום נהיה לתעשייה זו פוטנציאל מסחרי, ומבחינת גינוסר – עכשיו הוא יכול למכור את המחשב שיכול לעבוד בחלל לחברות ולאנשים פרטיים, ולהרוויח מיליונים. לכן ב2019 גינוסר, שיש לו היכרות מוקדמת עם דב מורן (יזם, משקיע הון, איש עסקים, סופר, ומרצה ישראלי), הציע ליזם הוותיק להפוך את הטכנולוגיה למוצר מסחרי לכל דבר. ומורן בתגובה, אחרי תהליך ארוך, החליט ללכת על זה. כך הפכה החברה למסחרית לכל דבר.
מאז שינוי החברה למסחרית ביצעה רמון ספייס קפיצת מדרגה. מורן התמנה ליו"ר רמון ספייס, אבי שבתאי התמנה למנכ"ל החברה (ע"י מורן, שהכיר אותו מתפקידיו הקודמים בחברות טלקום ישראליות כאלווריון ומטאלינק) וגינוסר נותר בתפקיד הנשיא. החברה כיום מעסיקה 60 עובדים ויעדה להכפיל את מספר העובדים עד שנה הבאה. לפני כשנה גויס 17.5 מיליון דולר בשביל החברה, והחברה עצמה מתרחבת ותעבור בקרוב למשרדים גדולים יותר בהוד השרון, בנוסף למשרד שהחברה פתחה לאחרונה בקליפורניה, שמתמקד ברובו בשיווק ובמכירות. הביקוש של המוצרים של החברה הוא גדל וגדל בכל שנה, כאשר כל מוצר מוסיף רווח ענק לחברה. מבחינה מסחרית, לחברה כיום ישנם שלושה שווקים מרכזיים:
מערכות לוויין שמקיפות את כדור הארץ כדי לתמוך בתחנות סלולריות ואמצעי תקשורת נוספים.
לוויני צילום ומזג אוויר, לשימושים כמו פריסה של חיישנים מעל שדות חקלאיים כדי לקבל כיסוי רחב יותר על פני כדור הארץ, מה שהופך את הפעולה לחסכונית.
טיפול בדאטה מהחלל עד לרמה של הקמת מרכזי דאטה בחלל במקום על כדור הארץ.
בכללי לחברה ברור שבכל פיתוח שירצו לעשות בחלל, יהיה צורך במערכות שהם מפתחים, שכן הן מאפשרות קשר תמידי עם כדור הארץ, שימוש בפעולות מחשביות מורכבות, ובכללי ניצול טכנולוגיות כמו אלה שעל כדור הארץ.
המוצרים הפיזיים שהחברה מוכרת הם מעבדים ורכיבי אחסון, שאת כולם הם בונים בעצמם במעבדות שלהם צמוד למשרדים הנמצאים ביקנעם ובהוד השרון. הטכנולוגיה עצמה כבר מוכחת, היא לקחה חלק כבר ב-50 משימות חלל, וזה הרבה יותר ממה שכל חברה אחרת מתחרה בשוק יכולה להציג או להמציא בשלב הנוכחי – שבו רק הפיתוח של המעבד לקח 10 שנים לפתח.
וכך, החברה רמון ספייס, מכוונת לשמיים, ומתחילה לעלות...
Comentarios