ראיון עם שלומי כהן: סגן מנהלת השש-שנתי

כשנכנסים לחדר סגן המנהלת קשה שלא להתרשם מתעודות ההוקרה הרבות מתלמידים, בוגרים והורים וכן מקיר התעודות הרשמיות:

· שנת 2006 - מורה מצטיין עיריית הרצליה

· שנת 2012 - המורה של המדינה

· שנת 2015 - "מורה שלי- מורה לחיים" מטעם הטכניון

· שנת 2016 - אות המורה המצטיין טעם חייל האויר – נ"מ

נפגשנו (ניצן שחם ושירלי בר) עם סגן מנהלת תיכון שש שנתי, שלומי כהן, לראיון בו הוא סיפר לנו על עצמו ועל תפקידו בבית הספר.

כמה זמן אתה נמצא בבית הספר? מהם התפקידים שלך בבית הספר?

אני סגן המנהלת של התיכון השש-שנתי, רכז מדעית-הנדסית ואחראי מערכת. אני בתיכון הנדסאים הרבה שנים. דווקא נפלתם בשנה שנקראת "שנת השלושים". זו השנה השלושים שנה בתיכון הנדסאים ברצף ללא שבתון או חל"ת.

וואו, איך הייתה תחילת הדרך בבית הספר?

התחלתי כשהייתי מאוד צעיר, בגיל 23. התחלתי בתור סטודנט, ולאט לאט המשכתי וראיתי שהעבודה שלי עם תלמידים ועם הצוות הייתה טובה ומקצועית, ברוח מאוד חברותית ומפרגנת. הרגשתי שאני זורם ומשתלב מצוין. רוב החברים שלי הלכו לעבוד בהייטק, ואני שאלתי את עצמי מה יותר טוב לי: אושר או עושר? אז כמו ששמתם לב, בחרתי באושר. אם אני כבר 30 שנה בתיכון אז אין ספק שהמקום נותן לי אושר ואני מרגיש שכל שנה אני מקדם דברים מחדש וביחד עם הצוות מביא את בית הספר להצלחות וחושב על דברים חדשים. כל שנה ישנם אתגרים חדשים, תלמידים חדשים אשר מגיעים מלאי ציפיות ואנחנו עושים את הכול לעמוד בציפיות של התלמידים שלנו ברמה האקדמית, מבחינת התשתיות, החברה והערכים.

התחלתי בתפקידי כמורה, ואחר כך הייתי מחנך. ובשנת 1997 (שזה במילניום הקודם) בתיכון הנדסאים (שהיה אז בתל אביב), החליטו לפתוח חטיבת ביניים בשיתוף עיריית תל אביב ואוניברסיטת תל אביב. ואני הייתי מורה מאוד צעיר. מנהלת התיכון הציע לי לנהל את חטיבת הביניים שכבות ז ו-ח.

לקחתי על עצמי את האתגר, בהתחלה נרשמו 5 כיתות ז'. היינו במבנה נפרד מבית הספר - ב"מבנה ברושים". במבנה הזה היו 15 חדרים . התחלנו עם 5 כיתות ז', שנה לאחר מכן עלינו ל6 כיתות ז' ו6 כיתות ח'. בית הספר הפך לגדול, והמון תלמידים רצו להגיע אליו. ממש כמו בימים אלו שמגיעים אלינו 300 מועמדים, מתוכם 250 מתאימים ולצערנו יש מקום לקבל רק 70 מהם. גם אז היה ככה, באו הרבה, רק שאז היה מקום ל6-7 כיתות. החטיבה אז שגשגה! דיברו עליה בכל העיר. שילבנו מדע, טכנולוגיה, חברה, ערכים וספורט. ולראיה - כל שנה יותר ויותר תלמידים רצו לבוא.

לקראת שנת 2000 אוניברסיטת תל אביב הייתה בקשיים כלכליים והוחלט לסגור את בית הספר. למזלנו עיריית הרצליה אימצה את בית ספר ה"as is" והעתיקה אותו לעיר. בשנת 2007 כבר התחלנו ללמד בהרצליה. איך שהגענו לכאן הייתי כבר סגן מנהלת. היינו בהתחלה בית ספר יחסית קטן ולאט לאט שמעו עלינו ועל ההצלחות שלנו וגדלנו וגדלנו והיום אנחנו בית ספר שש שנתי, גדול, מצליח, איכותי, מגוון מגמות מדעיות איכותיות מתקדמות, סדנא לפיתוח רובוטיקה, התמחות בסייבר ביישומיים בביוטכנולוגיה ועוד תחומים מגוונים. מגיעים אלינו תלמידים מצוינים, ושתי התלמידות שמראיינות אותי רוצות כבר לדעת הרבה פרטים והנה! אז הגענו לשנת 2022, ואנחנו כבר בית ספר שש שנתי משגשג, ואני כל שנה נהנה ממה שאני עושה. יש צוות חדש בחטיבה, מנהלת חטיבה מצוינת עם המון אנרגיות לעשייה וקידום ביה"ס והכול עם חיוך, נתינה והכלה.

למה בחרת ללמד דווקא כאן?

כשהתחלתי ללמוד, לא חשבתי בכלל שאגיע להוראה. באותה תקופה שלמדתי רצו מדריכים צעירים בתחום הטכנולוגיה כדי שינחו פרויקטים. אז אמרתי "טוב!", בתור סטודנט זה אחלה והלכתי על זה. פתאום קלטתי כמה טוב לי. עבדתי, עשיתי, קידמתי, הכול זרם מצוין - צוות מעולה, חיבור טוב עם התלמידים. כל זה ועוד עזרו לי לקבל החלטה שכאן זה מקומי. שהאושר הפנימי שלי שאני מרגיש בעבודה שווה כל דבר אחד שמציעים לי.

אילו נתונים אתה מקבל ואיך אתה משבץ אותם במערכת?

שיבוץ המערכת בתיכון הנדסאים הוא מורכב מאד. כשהיינו בתל אביב לא הייתה שום בעיה: כל המתקנים, כל מה שאנחנו צריכים – שלנו. פה, בגלל שבאנו אחרונים ו"התלבשנו" על המקום, כשכבר היו כאן תיכון חדש ויד גיורא, קיבלנו את כל השאריות. לדוגמה, מתקני הספורט - נוכל להשתמש בהם רק בסוף יום. מרכז מדעים - בהתחלה היה גם רק כשפנוי, אודיטוריום - כולם שיבצו את עצמם ואנחנו מה שנשאר.

נוסף על כך, כיוון שבית הספר אינו גדול, ישנם מורים שעובדים בכמה מקומות. אז עליי לשבץ ולהתאים את המערכת שלהם גם בהתאם לאילוצים שלהם בבתי ספר אחרים. מורים שמלמדים מקצוע שיש ללמוד אותו באותן שעות בכל הכיתות בשכבה (מגמות, מתמטיקה, אנגלית) זו בעיה, צריך למצוא פתרון לכך. ולא מדובר רק במורים אחדים אלא בכל 60 המורים שנמצאים בבית הספר. עליי להתאים את המערכת גם לנוחות המורים מצד אחד, וגם להתאים לנוחות הפדגוגית-אקדמית של התלמידים.

מלאכת השיבוצים היא עבודה שנמשכת בערך חודש וחצי. המלאכה הזאת כוללת הכנסת הנתונים לתוך מערכת, עיבוד הנתונים ו"קיבוע" שעות שיש בהן צורך בחדרים מסוימים כמו מעבדות, אולם ספורט או מגרש. מורה שעובד במקום אחר - עליי "לחסום" מהמערכת אפשרות לשיבוץ בשעות האלה כיוון שהוא לא נמצא, ולהתחשב גם בשעות "ספייר" בהן הוא אמור לנסוע כדי להגיע לכאן. יש מחסור בשני חדרי לימוד, ישנה כיתה שאין להם חדר קבוע וכל פעם עליהן לשנע את עצמם לחדר אחר. וכן קבוצות במתמטיקה שיש יותר קבוצות ממספרי הכיתות בשכבה.

השנה החלה הבנייה כמו ששמתם לב, עד לסיום העבודות עלינו להסתדר עם מה שיש, אני טוען שיותר חשוב התוכן שמלמדים בכיתה מאשר הפסיליטי של החדר. המקצועות שמלמדים המורים המצוינים אלו הדברים החשובים יותר לדעתי, ופחות חשוב אם יש קרוואן או כיתה.

אנחנו כל שנה מקדמים את התלמידים. יש פה 100% זכאות לבגרות. 100% זה מספר לכאורה, אבל אם פורטים את זה בעצם כל תלמיד שנכנס לבית הספר יוצא עם תעודת בגרות איכותית של 30 או 35 יחידות לימוד במקצועות מוגברים: פיזיקה, כימיה, מדעי המחשב, מדעי הנדסה, ביוטכנולוגיה, מתמטיקה. כולם! 100%! לא 88%, לא 93% – 100%. כל מי שנכנס יוצא זכאי לתעודה איכותית.

איך הכנת המערכת השתנתה עם השנים?

אני מכין מערכת מ2005. כמה שנים זה? 17 שנה. התחלתי עם מגנטים עם צורות, ולכל מורה הייתה צורה עם מגנט והייתי משדך בין מגנט לצורה. לאחר מכן הייתה תוכנה שהייתה מאוד מסורבלת. עם הזמן שיפרו אותה. הייתי שמח שבעתיד אגיד לתוכנה מהכיסא שלי: "אני רוצה את המורה נורית בימים ראשון, שעה שלישית וחמישי וביום שלישי וחמישי ... " והמערכת תשבץ אותה לבד.

נשמע כמו סטארט-אפ!

לא מאמין שזה באמת יקרה, אבל אם כן, זה החלום של כל משבץ מערכת.

אמרו שאתה משתמש בexel בשביל השיבוץ, האם זה נכון?

לא, יש תוכנה שנקראת "שחף". בתוך תוכנת "שחף" יש אפשרות ייצוא מערכת לאקסל. כלומר המערכת עצמה, בנייתה, התכנון שלה והעבודה עליה היא דרך מערכת זו. מערכת חכמה זו מוצאת בעיות שיבוץ במערכת (כמו מורה שמשובץ בשתי כיתות באותו שיעור) ומתריאה על כך. על האקסל אני עושה שינויים במידת הצורך כאשר ישנם אילוצים. אותה טבלה מפורסמת במערכת היומית. האקסל אוסף את כל השעות של כל הכיתות ביום ספציפי מציג אותם בגליון אחד לטובת המורים והתלמידים.

כמה שינוים יש בדרך כלל במערכת הקבועה?

אם כל המורים המשובצים במערכת ביום יום יגיעו לביה"ס אז אין שינוים. כיוון שאנחנו בית ספר קטן, וישנם אירועים שונים שמתרחשים בבית הספר (טיולים, גיחות, תחרויות...), יש צורך להתאים את שיבוץ המורים בהתאם. למורים שיצאו ללוות את הכיתות יש למצוא מחליפים בכיתות בהם הם משובצים. באופן כללי, בתכנון המערכת המטרה היא שלא יקרה מצב שתלמידים הגיעו לבית הספר, התבטלו להם שיעורים והם באו "סתם".

האם לפני הקורונה צורת התפקיד, גם בתור מורה וגם בתור מי שמכין את המערכת הייתה שונה? איך זה השפיע?

קודם כל, לא הייתה לי את הבעיה של החדרים, כי לכל תלמיד היה את החדר שלו בבית. בנוסף ההתנהלות הייתה אחרת, כי זה היה בזום, ולא נתנו את כל השעות שיש. תכננתי מערכת של 5 שעות ביום אחרי שקיבלנו תלונות מהתלמידים שמאוד קשה להם לשבת 7-8 בבית מול המסך. חשבנו על כל מיני דרכים להקל ואחת מהן להתחיל ב4 שעות למידה, הפסקה של שעה ולאחר מכן שעתיים למידה. חשבנו לפצל חצי כיתה שילמדו בבוקר והחצי השני מאוחר יותר. ניסינו למצוא דרכים שונות כדי להקל על התלמידים ועל המורים.

בית הספר נערך בצורה מיטבית. חידשנו את התוכנות בבית הספר וציידנו את המורים במחשבים אישיים. כל מורה צויד בכלים טכנולוגיים כדי לצמצם ככל הניתן את הפער בין הבית לכיתה. לאחר שחזרנו לבית הספר העירייה סיפקה בכל חדר מצלמה כדי לאפשר גם למידה מרחוק למבודדים.

בכל הנוגע לשיבוץ המערכת לא היה שינוי מהותי כיוון שלא היה מורה שלא הגיע. הייתי צריך לוודא שהמורים נכנסים ללמד בזמן ושאין תקלות (כמו בעיות טכניות מול הזום, הפסקות חשמל וכדו'). לא היו בעיות נוכחות או בעיות של חדרים. כן היינו צריכים להתמודד עם תלמידים שלא רצו לפתוח מצלמה. אבל בסופו של דבר זה עבד בסדר. מבחינת היערכות בית הספר ההיערכות הייתה מצוינת - הלימודים ההיברידיים התנהלו כשורה לאור הציוד שסיפקנו, ההיענות של המורים לתנאים. מדובר בפרויקט שהיה כרוך בלא מעט בלוגיסטיקה, אבל לא הייתה חסרה למידה אצלנו. לא ויתרנו על אף שעה (גם בפן הלימודי וגם בפן החברתי).

האם להכין את המערכת מקשה עליך להיות גם מורה?

לא, ממש לא. אני נהנה להיכנס לכיתות, אני שמח. אתן לומדות אצלי, אתן רואות. האווירה היא טובה, נחמדה, אני נהנה להעביר את החומר, חשוב לי גם שהתלמידים שנמצאים בבית ספר מדעי ידעו דברים נוספים מחוץ למה שמלמדים בתוכנית הלימודים. שיבוץ המערכת הוא חלק מהתפקיד שלי, ורוב התכנון נעשה בחודשי הקיץ. התחזוקה ביום יום לא מצריכה ממני הרבה זמן. אני מתפנה לקדם דברים אחרים. אני גם מוודא שהמורים החדשים אצלנו מתאקלמים כמו שצריך כדי לשמר את ההון האנושי שלנו. אנחנו מגייסים מורים טובים כדי שהתלמידים יקבלו את המענה הטוב ביותר. לפעמים אומרים לנו "תשמעו, בית הספר טוב כי הוא בוחר את התלמידים. אני אומר "נכון, אבל אנחנו בוחרים גם את המורים שלנו".

תודה רבה על זה שענית על השאלות שלנו

בשמחה! אני גם רוצה להגיד לכן שאפילו בדקה הראשונה התרגשתי, הריאיון האחרון שעשיתי היה ב... 2012.

בשביל המורה של המדינה?

נכון, ב2012 זה היה הריאיון האחרון הרשמי שעשיתי. מאז אני לא עשיתי ראיונות. חשבתי שזה הזמן לתת יותר במה לאחרים שיוכיחו את עצמם. יש בבית הספר המון מורים מוכשרים שמתרוצצים ועובדים קשה ומקדמים את בית הספר במספר תחומים. אני תומך בהם ומקדם אותם.