הזכות להצביע היא הבסיס לדמוקרטיה

ככל שחולפות השנים אחוזי המצביעים בישראל ובעולם יורדים.

השאלה שעולה כשנראים נתונים אלה היא איך זה ששליש ממדינת ישראל לא מצביעה ומחליטה לתמוך באנשים שינהיגו את מדינתנו?

רוב המחקרים מראים שהתופעה מושפעת מכמה דברים כמו למשל חוסר אמון במערכת. בכתבה זו אתמקד בפיתוח המודעות לזכות זו והחינוך לחשיבות הנושא. אם בתור ילד היו שבים ומדגישים שלהצביע זוהי זכות חשובה אולי הנתונים היו אחרים.

כיום אנו כביכול חיים בחברה עשירה ורב-תרבותית. יש לנו נציגים בממשלה שלנו שחוצים גזע, מגדר, מעמד, נטייה מינית וכן הלאה... מיליוני אזרחים מרקעים שונים משגשגים בחיים ובעבודה בכלל, ויש המשגשגים במערכת הדמוקרטית שלנו בפרט. למען האמת, כיום איננו מסוגלים להבין איך ניתן לחיות בחברה המבוססת על הפרדה ואי צדק. זה נראה כמו היסטוריה עתיקה...אך לא תמיד הזכות השוויונית של כל אחד מאיתנו להצביע ולהשפיע הייתה נתונה.

לכן אני חושבת שחשוב לדעת את היסטוריית הזכות לבחור.

״מישהו נאבק על זכותך להצביע. השתמש בה״ – סוזן .ב. אנתוני (אקטיביסטית לנשים)

זכויות הצבעה באמריקה בציר הזמן

1788 - חוקת ארה"ב מוצגת ובה נקבע שלכל מדינה יש את הסמכות לקבוע סטנדרטים משלה. קביעה זו גרמה לכך שרק גברים לבנים שהיה להם רכוש יכלו להצביע – בזמנו רק 6% מהאוכלוסייה - ונשים אלמנות שרכוש בעלן היה שייך להן או לעולם לא התחתנו.

1870 – הענקת אזרחות לכל האנשים "שנולדו או התאזרחו בארצות הברית" ו"הגנה שווה על פי החוקים", כולל אנשים שהיו עדים בעבר. עם זאת, חוקים ברוב מדינות הדרום נחקקו ובכך דיכאו את זכויותיהם של השחורים ושימרו את הגזענות:

• מיסי סקר : אם אתה רוצה להצביע אתה צריך לשלם - ביטול זכות הבחירה של האוכלוסייה הנזקקת.

• מבחני אוריינות: בשביל להצביע היית צריך לעבור מבחן קרוא וכתוב ושש שנים של למידה פורמלית - ביטול זכות הבחירה של רוב השחורים משום שלא קיבלו השכלה כי באו ממשפחה של עבדים והיו צריכים לעבוד כדי לשרוד.

• סעיפי סבא: אם סבך לא הצביע גם אתה לא יכול - ביטול זכות הבחירה לשחורים כיוון שסביהם היו עבדים ולא נחשבו כאזרחים אפילו.

הדבר גרם להפגנות רבות של פעילי זכויות, שלובו לאלימות יותר בעקבות התערבות המשטרה. 1920 - נשים קיבלו את הזכות לבחור והמאבק למען זכות זו שינה את העולם והתחיל את הגל הראשון של הפמיניזם שנקראת כיום״ womans suffrage״ זכות בחירה לאישה.

תמונה זו היא תמונה שצלמה Jesse Tarbox Beals שהייתה לצלמת העיתונות הראשונה שפורסמה באמריקה. התמונה צולמה מחאת נשים בניו יורק ב1910 ומסופר שהגברים עמדו בצד ובהו בתדהמה.

1943 - בעקבות מלחמת העולם השנייה ארצות הברית וסין פועלות כבנות ברית, וחוק ההדרה הסיני, שאסר על סינים להתאזרח מאז 1882, בוטל סופית. המהגרים הסינים ומשפחותיהם ילידי אמריקה הופכים לאמריקאים האסיאתיים הראשונים הזכאים להתאזרח ולקבל אזרחות – וכן מקבלים את הזכות להצביע.

1965 - שחורים קיבלו את הזכות להצביע.

תמונה מהמחאה שמרטין לותר קינג ג'וניור ארגן עם חברים נוספים בתנועת זכויות האזרח האמריקאית במצעד בוושינגטון הבירה באוגוסט 1963.

ובישראל?

תנועת הפמיניזם בישראל הושפעה רבות מתנועת הפמיניזם באמריקה לאורך כל השנים.

ב1902 בנימין זאב הרצל חזה דמוקרטיה בה גם לנשים תינתן הזכות להצביע ולהיבחר.

עם זאת, כשהיה צריך לבחור נציגים של הקהילה היהודית מול העות'מאניים הוחלט שרק לגברים תינתן זכות ההצבעה.

לאחר כמה שנים נשים דרשו את הזכות לבחור ולהיבחר והקימו את ההתאחדות לנשים עבריות לשוויון זכויות, ולאחר שני עשורים של מאבק בשנת 1920 הוא הסתיים בהצלחה. ההתאחדות לנשים עבריות לשוויון זכויות התעסקו גם בנישואי קטינות, עלייה של נשים ארצה ללא אישור של בן זוגם, חינוך לנשים ועוד.

כבר ב1948 בבחירות לאספה המכוננת החוק קבע ״הזכות לבחור תהיה לכל אדם, גבר ואשה, שמלאו לו 18 שנה עד יום כ"ט בכסלו תש"ט (31 בדצמבר 1948)״. כיום החוק אומר ״כל אזרח ישראלי בן שמונה עשרה שנה ומעלה זכאי לבחור לכנסת, אם בית משפט לא שלל ממנו זכות זו על פי חוק."

עדיין למרות כל החוקים שחוקקו וכל פעילי התנועות שפעלו וסיכנו את חייהם למען דמוקרטיה בה יש חופש להצביע, עדיין לא כולם מממשים זכות זו. ב2016 באמריקה 90% מהאזרחים יכלו להצביע ורק 56% עשו זאת. ואילו בישראל בבחירות שהתקיימו ב2021 רק 67.44% מהאנשים במדינת ישראל הצביעו.

אני חושבת שאם יש לנו את היכולת ואת הזכות זו, חובה עלינו להצביע.