מבוכים ודרקונים: כבוד בין גנבים – מעבר מוצלח ממשחק תפקידים למסך הגדול

מבוכים ודרקונים הוא משחק תפקידים שמשלב דפים, קוביות, ובעיקר דמיון. המשחק עצמו לרוב מתקיים בעולם פנטזיה, מלא ביצורים קסומים ובחפצים מיוחדים. למשחק יש את "מנחה המשחק", שמנחה את הסיפור ומוביל את המשתתפים בהרפתקתם הקסומה. כל שחקן מכין את הדמות שלו, אותה הוא משחק במשחק, ממעשים ועד אישיות. בנוסף, בזמנים מסוימים במשחק (כגון התקפות), על השחקן לגלגל קובייה כדי לראות כמה הצליח במטרתו. הקובייה יכולה להיות בעלת 6 פאות, אך גם בעלת 4, 10 או אפילו 20. מנחה המשחק מגלגל את הקוביות בעבור אויבים ומפלצות אותן פוגשים השחקנים.

שיחקתי בגיל צעיר מבוכים ודרקונים, ואני יכולה להגיד שזאת חוויה מופלאה. ההרפתקאות הן אף פעם לא אותו הדבר, ולכן כל משחק הוא שונה. בנוסף, ככל שאתה משחק עם אותה דמות יותר, היכולות שלה משתפרות, והיא הופכת לחזקה יותר. אתה גם מכיר אותה יותר טוב, ואת כל צדדי האישיות שלה הבונים אותה. ולכן כשראיתי שעומד לצאת סרט על מבוכים ודרקונים, התרגשתי, אך הייתי מהוססת. למבוכים ודרקונים יש מעין תחושה קסומה, שאני יכולה רק לתאר בתור "טירוף מאורגן". ההרפתקה מטורפת, אך המטרה והדרך ברורים, וקיוויתי שתחושה זאת תישמר בסרט.

הסרט "מבוכים ודרקונים: כבוד בין גנבים" עוקב אחרי אדגין, גנב שלאחר בריחתו מהכלא עם חברתו הולגה, מנסה להחזיר אליו את בתו קירה, ולהשיג את לוח התקומה מחדש – לוח שיאפשר לו להחזיר את אישתו המנוחה מן המתים. אדגין אוסף חבורה של יצורים יוצאי דופן, וביחד הם מתכננים להשיג את הלוח, עד שדברים משתבשים.

הסרט, בניגוד לציפיותיי, היה מצוין. הדמויות מעניינות ומגוונות, והעלילה, מטורפת ככל שהיא, מרתקת ומלאת אנדרנלין. האפקטים יפיפיים, והרבה מהבדיחות גרמו לי לצחוק בקול. נהניתי מאוד מהסרט, והערכתי את כך שאפילו שהסרט הוא מאין קומדיה, והבדיחות בו מצוינות, הוא יודע מתי לקחת את עצמו ברצינות. אך לדעתי, הדבר הטוב ביותר בסרט הוא המעבר שביצע מהמשחק למסך הגדול.

באופן מפתיע, המעבר התבצע באופן חלק. הכל התאים בצורה יפה, והדברים נראו בדיוק כפי שהייתי מצפה מהם להיראות. בין אם זה יצורים לא אנושיים או קסמים, הכל נראה כמו שדמיינתי אותו. הסרט לא מפחד להראות יצורים שנראים לא אנושיים כלל עם אישיות, או הפרשי גבהים עצומים בין דמויות, עקב זנים שונים. בנוסף, בסרט יש מספר בדיחות קטנות או פרטי רקע שוליים שמרפרנסים את המשחק המקורי. דוגמא שאהבתי במיוחד זה שבקרב מסוים בסרט, זה ממש מרגיש כאילו לכל דמות (כולל האויב) יש תור בו היא מנסה לתקוף, כמו סדר מסוים. יש בסרט התייחסות לחפצים קסומים שהדמויות מוצאות בדרך, וזה ממש מרגיש כמו גרסה של המשחק על המסך הגדול. הקסם נשאר.

אני ממליצה בחום על הסרט "מבוכים ודרקונים: כבוד בין גנבים". הוא שילוב של עלילה מרתקת, דמויות עמוקות ומעניינות, אפקטים יפיפיים ובדיחות מצחיקות. הוא מצוין, ואני התחברתי מאוד אל הדמויות והקשיים שלהן. אני ממליצה עליו בחום, אך במיוחד לאוהבי המשחק מבוכים ודרקונים, שכן הסרט הוא באמת המעבר המושלם ממשחק תפקידים למסך הגדול.