האסון בצ'רנוביל ומה קורה שם היום

ב-26 באפריל 1986 ב-1:23 לפנות בוקר, התרחש האסון האקולוגי הגדול ביותר של המאה ה 20 - "צ'רנוביל".

הכור הגרעיני המכונה צ'רנוביל, שממוקם בצפון מערב אוקרינה, 16 קמ' מבלארוס, התפוצץ.

תחנת הכוח הגרעיני צ'רנוביל שבזמן זה הייתה אחראית על 10% מצריכת החשמל של אוקראינה, הייתה מורכבת מארבעה כורים גרעינים שנבנו בין השנים 1970 ל-1983. האסון התרחש בכור 4 שנבנה ב 1983 שלוש שנים בודדות לפני האסון.

איך הכור מיצר אנרגיה?

בתוך כל אחד מהכורים מתרחשים תהליכים גרעינים אשר מפרקים אטומי אורניום. בצ'רנוביל השתמשו בסוג של אורניום הנקרא "אורניום 235" (U-235) מכיוון שהוא, בניגוד לאורניום רגיל, יכול לקיים תגובת שרשרת.

כאשר האטום מתפרק הוא משחרר חום, שבו משתמשים כדי להרתיח מים עד להפיכתם לאדים שמשומשים לסיבוב טורבינות וליצירת חשמל.

מה מונע ממנו להתפוצץ?

הבעיה ביצירת חשמל בדרך זו, היא, שבתהליך פירוק האטומים נוצר אנרגיה גרעינית שיכולה – להתפוצץ.

כדי שדבר זה לא יקרה, בכור נמצאים מוטות קירור (fuel rods) שמטרתם היא "לספוג" את הנויטרונים שמשתחררים מפירוק אטומי האורניום.

המוטות מקררים את הכור בעזרת מים (שמשומשים גם ליצירת האנרגיה) והמינרלים בורון וגופרית. בורון, מאט את הנויטרונים ועוזר לקרר את הכור. הגרפית שימשה כדי לחסוך את המחיר על המוטות אך גם המינרל מאיץ את התהליך הגרעיני. בעזרת המים והבורון התהליך עדיין מאט.

מה קרה ואיך?

ביום הפיצוץ מנהלי המפעל בצ'רנוביל ארכו ניסוי. הניסוי היה אמור לבדוק מה קורה אם התחנה לא תקבל חשמל. למה זה משנה? אם לכורים לא יהיה חשמל, המים יפסיקו לזרום ולקרר את הכור מה שיגרום לתגובת שרשרת גרעינית שתוביל להתפרצות הכור.

בדיוק בשביל זה, לתחנה יש גנרטור גיבוי שאמור להתחיל לעבוד במקרה של הפסקת חשמל, וכך להמשיך להזרים מים ולקרר את הכור. הבעיה? לגנרטור לוקח 60 שניות להתחיל לעבוד ובזמן זה הגרפית ממשיכה להאיץ את הכור.

לפני תחילת הניסוי העובדים נטרלו כל אחת מהאפשריות הידניות לקירור הכורים והם העלו את המוטות כך שהם לא קררו את הכור. וכך הניסוי התחיל..

40 שניות אחרי תחילת הניסוי אחד מהעובדים לחץ על מתג החירום שגרם למוטות לרדת בחזרה, אך הם נתקעו בגושי הגופרית שנוצרות ולא יכלו להגיע למקומם ולהתחיל לקרר את הכור...

וכך, כור מספר 4 בתחנת הכוח הגרעיני צ'רנוביל, התפוצץ.

נכון לעכשיו, האזור של צ'רנוביל משמש כאזור מחקר והפעילות במקום מוגבלת. מתבצעות שם בדיקות כמו בדיקות קרינה והשפעותיה, מחקריים מדעיים שונים, וסיורים במבנה מוגבלים. עבודות תחזוקה מתבצעות במבנה ובכור ובאזור ישנם פרויקטים של אנרגיה מתחדשת, אך אמצעי בטיחות הדוקים קיימים כדי למזער את החשיפה לקרינה.

האזורים שנפגעו מהפיצוץ נמצאים נטושים והפכו למקומות תיירותיים. הוא משמש גם כמקלט לחיות בר וכיום נמצאים שם עשרות כלבים וחיות בית שונות ששרדו את הפיצוץ.