שלוש פתיחות השחמט האהובות עלי

במקום השלישי: הרואי לופז (המשחק הספרדי)

הפתיחה נקראת על שם כומר ספרדי מהמאה ה16 שכתב ספר סביב פתיחה זו וסביב פתיחות אחרות שפורסם בשנת 1561.

פתיחה זו היא אחת הפופולריות ביותר בקרב מתחילים ובקרב שחקנים מתקדמים שכן היא אחת הפתיחות המגובות ביותר על ידי המחשב, ללא קשר לאיזה מנוע תשאלו (מנוע שחמט הוא כלי להערכת פוזיציות שחמט כטובות יותר או פחות לכל צד, ולכן פתיחה שמגובה ע"י המחשב נחשבת למובילה לפוזיציות עדיפות למי שבוחר בה). היא מתחילה בצורה סטנדרטית ופשוטה בעקבות מהלכים טבעיים, אך התאוריה בה מגיעה רחוק מאוד כך שלשחקנים בכל רמה יש משהו ללמוד בה. אני אוהב את הקלאסיות שבפתיחה זו שכן היא הייתה הפופולרית ביותר במהלך שנים רבות וישנם משחקים מפורסמים מאוד שנעשה בהם שימוש בה.

במקום השני: הEnglund gambit

פתיחה זו היא גמביט (הקרבה) של רגלי, ולכן היא לא מגובה ע"י המחשב אך היא מלאת מלכודות ובעלת פוטנציאל עד בערך 1500 אילו (elo) - יחידות המידה המקובלות לדירוג שחקנים בפלטפורמת משחק נתונה של משחק "סכום אפס" (הפלטפורמה בה אני משחק היא chess.com) - כך שהיא בעיקר לשחקנים המתחילים יותר או למי שרוצה לעבוד על יריבו ולהנות קצת. בנוסף, אני מאמין שחשוב ללמוד את התאוריה על מנת לנצח אם יריבכם ינסה אותה כנגדכם. באופן אישי, אני שיחקתי אותה עד בערך 1100 elo ונהניתי איתה מאוד.

במקום הראשון: גמביט המלכה

פתיחה זו היא כנראה הידועה ביותר בעולם לפי שם אחרי שיצאה סדרת נטפליקס מצליחה שזהו שמה. היא פתיחה קלאסית מאוד ומתאימה יותר לשחקנים שמעדיפים משחק אסטרטגי איטי יותר מאשר אין ספור טקטיקות ומלכודות. הפתיחה נקראת "גמביט (=הקרבה) המלכה", אך בשונה משמה היא לא מערבת את הקרבת המלכה אלא הקרבה של רגלי. שמה של הפתיחה נובע ממיקומו של אותו רגלי שאיתו פותחים את המשחק (לא מקריבים אותו אלא את הרגלי הסמוך לו). הקרבה זו תזכה את השחקן הלבן ברגלי של היריב בתמורה. אני אוהב מאוד את הפתיחה הזו ומשתמש בה בכל משחקיי כלָבָן, ואיתה טיפסתי מ1300 עד 1700 elo.